ויקימדיה ישראל

מפגש מתנדבים בבית עמנואל: חיבור, למידה והוקרה

@wik_2025 — Tue, 05 Nov 2024 12:25:17 +0000

ביום שישי האחרון (01.11.2024) נפגשנו ב"בית עמנואל" שבמושבה האמריקאית-גרמנית בתל אביב-יפו למפגש מרגש ומיוחד של מתנדבות ומתנדבים מכל רחבי הארץ.

התחלנו בפעילות חווייתית שחיזקה את תחושת הקהילה שלנו והזכירה לכולנו את החשיבות של עשייתנו בוויקימדיה ישראל. לאחר מכן, פדרו סנטוס העביר לנו את סיפורם המרתק של בית עמנואל והמושבה האמריקאית-גרמנית בימי תל אביב הקטנה ובהמשך. לאחר מכן שמענו ממשתמש "מקף־עברי" על מיזם חינוכי-ויקיפדי ייחודי שהוא הוביל באשדוד, בשיתוף עם המורה איציק אסולין, והמשכנו ללמידת עמיתים מרתקת סביב השאלה, מהן הדרכים שבהן רצוי לתמוך בעורכים חדשים בוויקיפדיה העברית.

סיימנו בארוחת צהריים מפנקת, עם זמן לשיחות והיכרויות אישיות, ובסוף גם חילקנו תעודות הוקרה למתנדבים המסורים אלי שני וסיפן נוה, שמשקיעים מאמצים רבים ותורמים תרומה משמעותית לפעילות שלנו למען הידע החופשי בישראל.

תודה ענקית לכל המתנדבות והמתנדבים שהגיעו! אנחנו גאים בצוות המתנדבים שלנו, שממשיך לגדול ולהוביל שינוי אמיתי בשטח. מחכים לפגוש אתכם באירועים הבאים!

The post מפגש מתנדבים בבית עמנואל: חיבור, למידה והוקרה first appeared on ויקימדיה ישראל.

בונים את המורשת הדיגיטלית של ירושלים

@wik_2025 — Sun, 29 Sep 2024 15:38:02 +0000

בונים את המורשת הדיגיטלית של ירושלים

קורס ויקיפדיה בשיתוף גבעת התחמושת יצא לדרך

לאחרונה יצא לדרך קורס כתיבה בוויקיפדיה בשיתוף ויקימדיה ישראל ו"גבעת התחמושת-המרכז למורשת ששת הימים ואיחוד ירושלים". במסגרת הקורס, 13 משתתפים בעלי ידע עשיר על העיר ירושלים, ובפרט על מלחמת ששת הימים, התכנסו כדי ללמוד כיצד להעלות את המידע היקר הזה לוויקיפדיה ולהפוך אותו לנגיש לכולם.

המפגש הראשון, שכלל בין היתר סיור במרכז המורשת של גבעת התחמושת, היה מרגש ומעורר השראה. במהלך המפגש, המשתתפים נחשפו לעקרונות הכתיבה האנציקלופדית, ונכנסו לעולם של איסוף מידע, כתיבה ניטרלית ושימוש במקורות. הסיור בגבעת התחמושת הוסיף רובד נוסף של עומק וחיבור לנושא המוביל של הקורס.

בהמשך הקורס, המשתתתפים יצללו עוד יותר לתוך עקרונות העריכה בוויקיפדיה, יתרגלו את הכלים החדשים שיירכשו, ויתחילו בפרויקטים האישיים.

זהו צעד משמעותי לתיעוד ולשימור הידע על מורשת ששת הימים ואיחוד ירושלים, ואנחנו נרגשים לראות את שיפור התכנים הללו בוויקיפדיה.

The post בונים את המורשת הדיגיטלית של ירושלים first appeared on ויקימדיה ישראל.

נבחרו זוכי ויקישטעטל לשנת 2021

@wik_2025 — Sun, 31 Oct 2021 11:18:02 +0000

תחרות כתיבת ערכים בוויקיפדיה בנושא קהילות יהודיות הגיעה לסיומה בטקס ביד ושם

בשבוע שעבר (19.10) התקיים אירוע הסיום לתחרות הכתיבה ויקישטעטל תשפ"א, ביד ושם בירושלים. האירוע בהפקת עמותת ויקימדיה ישראל ומכללת הרצוג, בשיתוף מחלקת הכשרת מורים בבית הספר הבין־לאומי להוראת השואה שביד ושם, נועד להוקיר את משתתפי התחרות, הזוכים בה והמתנדבים שתמכו בפעילותה.

המיזם שהחל את דרכו בשנת 2017 ביוזמת ד"ר תהִלה הרץ, מרצה בחוג לחינוך ממכללת הרצוג, במטרה להעשיר את תהליך הלמידה והחינוך בעידן האינטרנט ומהפכת המידע, התפתח למיזם ציבורי המעודד כתיבה והנצחה של קהילות יהודיות שנכחדו בשואה. תחרות הכתיבה מתקיימת זו השנה השנייה, בחסות מכללת הרצוג.

במהלך האירוע נשאו דברים רויטל פולג, מנכ"לית ויקימדיה ישראל; פרופ' הרב יהודה ברנדס, נשיא מכללת הרצוג; ד"ר אביחי קלרמן, ראש החוג לחינוך וסגן הרקטור במכללת הרצוג; מיכל סטרנין, מנהלת המרכזייה הפדגוגית בבית הספר הבין־לאומי להוראת השואה ביד ושם; אהוד אמיר, ממחלקת הדיגיטל באגף התקשורת יד ושם; וד"ר ניצה ברנע, מפמ"ר כימיה לשעבר וממשתתפי התחרות, ששיתפה בסיפור האישי שלה סביב הנצחת קהילות המוצא של המשפחה.

את האירוע הנחה עו"ד דרור לין, חבר הוועד המנהל של עמותת ויקימדיה ישראל. בפתח הטקס אמר לין: "במסגרת התחרות נכתבו 70 ערכים, זה גדול בקנה מידה בינלאומי… מה שלא קיים היום בוויקיפדיה לא יהיה קיים בעוד עשר שנים. לא יזכרו, לא יחפשו. וזה חלק מהחשיבות הגדולה של הפרויקט הזה. מה שנכנס היום בזכות הפרוייקט, אלמלא נכנס היה נשכח. זה זמן חד פעמי לתפוס את הדברים ולהכניס אותם כל עוד אנחנו יכולים. ולכן שיתוף פעולה נהדר במיזם מדהים שאני מקווה שימשיך בשנים הבאות. ואנחנו נרצה גם להרחיב אותו, אפשר לערוך פרוייקטים בינלאומיים משותפים, כי בלי זה נאבד את זהותנו והידע שלנו".

פרופ' הרב יהודה ברנדס, נשיא מכללת הרצוג, הציע להרחיב את המיזם לכלל קהילות המוצא היהודיות בגולה, "כי משם אנחנו שואבים את כוחנו החי. לא רק את העולם שנכחד, אלא גם את מקור החיים שלנו. ולכן החשיבות העצומה של המיזם הזה – מעבר לזה שהוא מציב את מה שחרב, השורשים העמוקים שהוא מצמיח למה שקיים".

ד"ר אביחי קלרמן, ראש החוג לחינוך וסגן הרקטור במכללת הרצוג, שיתף כי מיזם ויקישטעטל הוא חלק מתהליך קידום הלמידה המשמעותית והיצירתית במכללה: "בעיניי אחד הדברים הכי חשובים הוא השימוש בחוכמת ההמונים. יש כל כך הרבה ידע שנמצא בכל בית בישראל, גם בבוידֶעם, וגם בזכרונות של ההורים והסבים והסבתות – אנחנו מוכרחים להגיע לידע הזה ולהנגיש אותו. יש אצלנו במכללה קורס שעוסק בכתיבת ערכים בוויקיפדיה; זה קורס אקדמי שהיישום בו הוא סדנאי, כי אנחנו רואים ערך בהכשרת מורים לכתיבה וליצירה כזו ושיעבירו זאת הלאה לתלמידים שלהם. אם ננכיח כמה שיותר נקודות מבט של אנשים שונים – נקבל הרבה יותר ידע. ואני חושב שכאן יש לנו במה, במה של יצירה ושל הנכחת ידע, ואנחנו חייבים להמשיך ולעסוק במיזם הזה – אנחנו בחשיבה על איך מרחיבים את המיזם למרחב היהודי דובר השפות השונות".

שמם של חלק מהזוכים נותר חסוי, משום שכולם כתבו תחת שמות עט, כמקובל בוויקיפדיה, וחלקם בחרו להישאר אנונימיים. גם אחד מצוות השיפוט, המכונה "ביקורת" ומכהן כבירוקרט – התפקיד הבכיר ביותר בקהילת וויקיפדיה העברית, נותר אנונימי; מלבדו השתתפו בצוות השיפוט דוד שי, מוותיקי הכותבים בוויקיפדיה העברית, וד"ר אסף ידידיה, ראש החוג להיסטוריה במכללת אפרתה.

הזוכה בפרס הראשון, המכונה בוויקיפדיה "דרדק", זכה בסך של 3,000 ₪ על כתיבת הערך קהילת יהודי מינסק. הוא בחר להישאר אנונימי, ונמנע מחשיפה אף במהלך הטקס. הזוכה בפרס השני, על כתיבת הערך על קהילת יהודי צ'רנוביץ, הוא ינאי בקר (המכונה בוויקיפדיה "כובש המלפפונים"), בן 17 הלומד בחינוך ביתי וחובב היסטוריה.

בפרס השלישי זכה ד"ר מיכאל לוזובסקי (המכונה בוויקיפדיה "Corvus"), מדען פלנטרי שעורך פוסט־דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, ועבודת הדוקטורט שלו (באוניברסיטת ציריך, בהנחייתה של פרופסור רוית חלד), עסקה בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. ד"ר לוזובסקי מתמקד בוויקיפדיה בעיקר בתרומה לערכים העוסקים בפיזיקה ומדעי החלל. הערך שנכתב במסגרת התחרות, קהילת יהודי אודסה, הוא הערך הראשון שלו שעוסק בנושא היסטורי. הבחירה בכתיבה על אודסה דווקא הייתה "בעיקר כי ראיתי שיש מידע רב בשפה הרוסית", מספר ד"ר לוזובסקי. "מדובר בקהילה מאוד גדולה עם היסטוריה שרלוונטית לא רק לנושא השואה, אלא גם לציונות ולתרבות של יהדות מזרח אירופה".

דניאל לוי (המכונה בוויקיפדיה "Crocodile2020"), זכה בפרס על 14 (!) ערכים שכתב במסגרת התחרות. בטקס סיום התחרות לוי שיתף בתחושותיו ובמעורבותו העמוקה במיזם: "הפרס שלי הוא הלימוד והכתיבה אודות מורשת משפחתי שחיה בשלזיה – על פי עץ המשפחה שלי, עד כמה שהסבא שלי מצא, החל משנה 1740. אותו לא פגשתי מעולם כי הוא נרצח באושוויץ, אבל ביומניו של אבי מצאתי שצוואתו של אביו הייתה לשמר את מורשת המשפחה לדורות הבאים. צוואה זו גם אני מעביר לנכדיי. ערכי הקהילות שכתבתי מופיעים בעץ המשפחה של אבא שלי – אותן קהילות שבשלזיה. הקהילות הצרפתיות משוייכות למשפחתה של אמא שלי שנולדה בצרפת. ההורים של אבא שלה, חיו ברימנוב פולין וגם על הקהילה שלהם כתבתי… לאחרונה כתבתי ערך על העיר אאוריך עיר הולדתי בגרמניה… לו יהי והוויקיפדיה העברית תקיף את כל קהילות ישראל בתפוצות באשר הם".

עופר עצמון (המכונה בוויקיפדיה "Oatzmon"), מהנדס אלקטרוניקה שעוסק בייעוץ עסקי ושיווקי ליזמים בתחום הטכנולוגיה, זכה בפרס השלישי על הערך קהילת יהודי בִּילַה צֶרְקְווַה ("שדה לבן"). עצמון הצטרף לקהילת ויקיפדיה העברית כדי להשתתף במיזם, ומאז נשאר לתרום ולהשתתף בפעילות הגדולה של יצירת האנציקלופדיה העברית הגדולה בעולם.

בקטגוריית הכתיבה וחומר נלווה זכה א' (34), רב־סרן באמ"ן (המכונה בוויקיפדיה: "Eladkarmel"), שחיבר במסגרת התחרות ערכים על הקהילות היהודיות ברחיב, קישקרש, אוהעל, פוסטדובוש, קֶמֶצֶ'ה, וטִיסַסָלְקָה, כהמשך ליצירת כ־1,000 (!) ערכים המתעדים את הקהילות היהודיות בהונגריה. א' מספר: "בגיל 37 עלה סבא אלי לארץ. את רוב משפחתו, כמו גם את אישתו ובנו איבד בשואת יהודי הונגריה. כשהתחלתי לחקור על עברו גיליתי שאין ערך בוויקיפדיה העברית על הכפר בו נולד, קנטור־יאנושי. מאותו רגע קיבלתי על עצמי לכתוב ערכים על יישובים וקהילות בהונגריה כדי שכל צאצא יוכל לקרוא על המקום ממנו הגיע. מאחר וב99% מיישובי הונגריה גרו יהודים, יוצא שלקחתי על עצמי לכתוב ערכים לכל יישובי הונגריה".

בקטגוריית התרגום זכתה עורכת חדשה בוויקיפדיה העברית, השומרת על אנונימיות (ומכונה בוויקיפדיה "מישל ויקיגולד"), על תרגום הערך קהילת יהודי לאופהיים.

ד"ר ניצה ברנע, מפמ"ר כימיה לשעבר, שכתבה את הערך על קהילת המוצא של משפחתה קהילת יהודי איווניץ, סיפרה כיצד אדם אחר מיוצאי הקהילה התקשר אליה בעקבות יצירת הערך ושיתף בהתרגשותו הרבה לקריאת המידע שמנציח את ההיסטוריה הקהילתית. "הרעיון הזה הוא פשוט מדהים. אני מתרגשת כל פעם מחדש ואני חושבת שבאמת זו הדרך. היום אנחנו בדור כזה שאף אחד לא יידע על הספר על תולדות הקהילה, הוא גם לא יגיע לאף אחד. אז תודה לכם".

The post נבחרו זוכי ויקישטעטל לשנת 2021 first appeared on ויקימדיה ישראל.

WikiSwitch: משחק ויקיפדי חדש נולד!!

@wik_2025 — Tue, 31 Aug 2021 17:32:28 +0000

במסגרת שיתוף פעולה בין ויקימדיה ישראל לפקולטה לטכנולוגיות למידה במכללת HIT, פותח משחק חינוכי חדש ומהנה המבוסס על ערכים בוויקיפדיה

איך נולד הרעיון למשחק?

במהלך שנת הלימודים האחרונה שלהם לתואר, מתבקשים הסטודנטים בפקולטה ל"טכנולוגיות למידה" במכון הטכנולוגי חולון HiT לבצע "פרויקט גמר" ייחודי. המציב בפניהם אתגר הדרכתי אמיתי לפיתוח כלי חינוכי אותו מציעים לבחירתם ארגונים וגופים שונים, המעונינים בתוצר. בליווי הסגל המקצועי, ומנחה מטעם הארגון המציע, עובדים הסטודנטים במשך 11 חודשים על פיתוח מוצר שיתן מענה לצורך הקיים בארגון עימו מתבצע הפרויקט. במענה לפניית נציגי HIT אל עמותת ויקימדיה ישראל, הצגנו לסטודנטים מספר אתגרים חינוכיים שהיינו רוצים למצוא להם מענה בכלים דיגיטליים. ואכן, לאחר תהליך מיון יסודי של שורה ארוכה של הצעות שהם בחנו, בחרו הסטודנטים אמיל טייב ורותם כרמי תחת הליווי של ד"ר חגית מישר-טל ונגה רזניק בהצעה שלנו כיעד לפרויקט הגמר שלהם.

האתגר

אמיל, גיתית, ד"ר חגית ורותם

בפני הסטודנטים הוצג אתגר ייחודי, להפוך את הקריאה בוויקיפדיה לחוויתית ומהנה עבור בני נוער: במקום שהם "ידפדפו" בין ערכים באופן סתמי כמקובל, או יקראו תוכן באופן פאסיבי ביקשנו מהסטודנטים לאתר דרך שתאפשר מעבר יותר מעניין בין הערכים, ולפתח כלי שיוצר חוויית קריאה פעילה שמפנה את תשומת לב הקורא לתכנים האיכותיים הקיימים בוויקיפדיה ומפעילה אותו תוך כדי הדפדוף.

השאיפה הייתה שהמשתמש "לא ירגיש" שהוא רק לומד, אלא שחוויית הלמידה תהא עבורו משחקית, כיפית ומחדשת. מטעם העמותה הובילה את המיזם גיתית, שקיימה עם הסטודנטים והמנחות שורה ארוכה של מפגשי חשיבה לגיבוש מתכונת התוצר המבוקש שיתן את המענה הנכון ביותר לצורך שהגדרנו, ואת אופי המשחק שיפותח בהתאם לכך. במשך חודשים ארוכים עבדו הסטודנטים על פיתוח המוצר שיענה על צרכי העמותה, וכך נולד WikiSwitch.

הסטודנטים מסבירים על המשחק

הסבר על המשחק

הדרך הכי טובה להכיר ערכי ויקיפדיה!

ויקיפדים משחקים WikiSwitch

מהו משחק WikiSwitch?
המשחק הנבחר הוא למעשה מחולל משחקי ויקיפדיה. הוא מיועד בעיקר למורים (אך לא רק) ומטרתו לגרום למשתתפים ללמוד בצורה מהנה נושא כלשהו שיש לו ערך בוויקיפדיה, על ידי יצירת משחק מהמשפטים המופיעים בערך זה. עורכ/ת המשחק מחליט/ה אלו מהמשפטים לשנות על מנת שהם יהיו משפטי שקר, ואלו להשאיר כפי שהם כמשפטי אמת. השחקנים צריכים להחליט כל פעם מחדש האם המשפט המופיע על הצג הוא אמת או שקר! משחק חווייתי וכיף גדול גם לילדים וגם למבוגרים כאחד.

ביום ההולדת ה- 18 לוויקיפדיה העברית שנחגג לפני מספר שבועות, הציגו הסטודנטים לראשונה את המשחק בפני חברי קהילת ויקיפדיה, יחד שיחקו כל הנוכחים את המשחק להנאתם לראשונה.

The post WikiSwitch: משחק ויקיפדי חדש נולד!! first appeared on ויקימדיה ישראל.

תלמידי גימנסיה קציר בחולון כתבו ערכים על נשים משפיעות בתקופת השואה

@wik_2025 — Tue, 20 Apr 2021 11:18:11 +0000

השנה, ולמרות תנאי למידה מרחוק עקב משבר הקורונה, 36 תלמידים ותלמידות בכיתה יא' כתבו ערכים חדשים בוויקיפדיה במסגרת חלוצי הערכה, רובם על נשים משפיעות מתקופת השואה.

בגימנסיה קציר, הבינו שהייעד שהתלמידים יפרסמו את פרי החקר שלהם בוויקיפדיה מוסיפה לעבודתם מידה רבה של חשיבות ומחוייבות. כמו כן, הבינו שלימוד היסטוריה דרך זווית ספציפית מעוררת יותר עניין והזדהות מצד התלמידים.

השנה, ולמרות תנאי למידה מרחוק עקב משבר הקורונה, 36 תלמידים ותלמידות בכיתה יא' כתבו ערכים חדשים בוויקיפדיה במסגרת חלוצי הערכה (חלופה ליחידה בבגרות בהיסטוריה), רובם על נשים משפיעות מתקופת השואה. עבודת החקר נעשתה בשיתוף פעולה עם יד ושם שאיתרו עבור התלמידים מקורות ראשוניים ומשניים, וסרקו אותם גם בתנאי קורונה.

מפת הערכים שכתבו התלמידים:

בבית הספר בחרו דרך ייחודית לבצע את ההערכה חלופית לבגרות בהיסטוריה. עבודת החקר של התלמידים מקבלת משמעות עמוקה ומחייבת יותר כאשר היא הופכת לזמינה לציבור הרחב דרך וויקיפידה. המורה להיסטוריה דניאל שמיל ומחנך הכיתה נמרוד רגב בחרו בתוכנית הייחודית זו מתוך המחשבה שדווקא לימוד היסטוריה מתוך זווית ספיציפית מאפשר לתלמידים להעמיק ולהבין יותר את התקופה, מתוך עניין והזדהות. מתוך רשימה ארוכה של נושאים שהציע להם הצוות של יד ושם, התלמידים בחרו לכתוב מספר גדול יחסית של ערכים על נשים משפיעות, כולן עם סיפור נוגע ללב.

בסוף התהליך, ובצמוד ליום השואה, ערכו התלמידים אירוע סיום בזום עם ההורים, המחנך ומנהלת בית הספר, במהלכו הציגו התלמידים את הדמות עליה כתבו, דברו על תהליך החקר, והוכיחו שהם למדו וקראו עוד הרבה מעבר למה שכתבו בוויקיפדיה.

מוזמנים לקרוא את הערכים שכתבו התלמידים:

The post תלמידי גימנסיה קציר בחולון כתבו ערכים על נשים משפיעות בתקופת השואה first appeared on ויקימדיה ישראל.

יום האישה 2021

@wik_2025 — Mon, 08 Mar 2021 10:07:57 +0000

השנה, לרגל יום האישה, ויקימדיה ישראל מספקת לכן/ם הצצה נדירה לעשייה של כמה מהנשים הרבות שהשתלבו בתנועת ויקימדיה בארץ ובחו"ל, ושהפכו למובילות בתוכה

דריה קנטור

ויקיפדית ומתנדבת בוויקימדיה ישראל

"ב-2014, הייתי ספרנית בספריה הלאומית. במסגרת שיתוף פעולה עם ויקימדיה ישראל, הויקיפד עו"ד דרור לין הרצה אצלנו בספרייה, ויצאתי מההרצאות שלו מוקסמת.

התחלתי לערוך, ובמקביל נחשפתי לקהילת עורכי ויקיפדיה העברית, שהתגלתה כקהילה מקסימה ואוהבת. הרגשתי שמצאתי את מקומי. באחד ממפגשי הקהילה הכרתי אבנר אחד. אותו אבנר הפך להיות בן זוגי, בעלי, ואב לילדי. ויקיפדיה מלווה את שנינו.

הוקסמתי כל כך, ששמתי לעצמי מטרה להעביר את התחושה הזאת הלאה. התחלתי להעביר הרצאות בעצמי על ויקיפדיה – בספרייה הלאומית, באקדמיה, בכנסים ובמשרדי ממשלה.

אני נהנית לדעת שדברים שאני כותבת מגיעים לאלפי אנשים אחרים. במהלך התפרצות מחלת החצבת ב-2019 עקבתי בעניין אחרי הסוגיה, וכתבתי את הערך "חסינות עדר". היום אלפי אנשים נכנסים לערך הזה. זה כמו לכתוב רב מכר.

כוויקיפדים אנחנו כותבים על עולמנו. כיוון שאין כמעט נשים שעורכות בוויקיפדיה, חסרים בוויקיפדיה תכנים בנושאים הנוגעים בהפלות, טיפולי פוריות, הריונות, לידה, צירים, הנקה, בקבוקים לתינוק וכו' (זאת, למרות הפעילות של שני אבנשטיין סיגלוב עם הסטודנטים שלה לכתיבת ערכים בנושא בריאות נשים – פעילות, שבזכותה נכתבו המון ערכים בתחום שאחרת לא היו קיימים).

בעיה נוספת בתחום היא, שישנם תכנים בתחומים האלה שכתובים מזווית רפואית קלינית, ושניכר שהכותבים שלהם לא עברו בגופם את החוויות המתוארות בהם. ערכים כאלה פחות נגישים לקהל הקוראות.

לכן, בשנים האחרונות אני עוברת על הרבה מאוד ערכים בנושאים של בריאות נשים: אני מוסיפה, משנה, מבהירה, כותבת ערך חדש אם צריך. לדוגמה, בשנה האחרונה עברתי הריון קשה, ואז כשניסיתי להניק, זה פשוט לא עבד. מאז עברתי על הערך "הנקה" וערכתי אותו בדקדקנות, ואז כתבתי את הערך "קשיים בהנקה". אני חושבת שזה אחד הערכים הכי חשובים שכתבתי.

אני רואה בכתיבה הוויקיפדית על נושאים כאלה שליחות, לעזור לנשים אחרות"

מרים ברוק-כהן

ויקיפדית, בוגרת קורס העריכה לגמלאים

"אני גרה ויוצרת בחיפה. מגיל צעיר מאד עסקתי במלאכות יד, במיחזור בגדים ובהיסטוריה של נושאים אלו, ובגיל מאוחר יותר למדתי אמנות סיבים בבוסטון.

כשהצצתי בויקיפדיה בפעם הראשונה חיפשתי ערכים שאני בקיאה בהם. בערך 'סריגה' מצאתי הרבה שגיאות עובדתיות. ראיתי שאפשר 'לערוך' וללא פתיחת חשבון או ידע טכני. התחלתי לתקן את הערך מדי פעם.

ב-2018 קראתי על קורס עריכה לגמלאים באוניברסיטת חיפה, והחלטתי להשתתף בו. כתרגיל ראשון בקורס, כתבתי על יהודי שהוא ומשפחתו עזרו להורי בשווייץ, אליה הם ברחו מהולנד שנכבשה על ידי הנאצים. תוך כדי חיפושי קישורים, ראיתי שהערכים על שואת יהודי הולנד אינם מקושרים ביניהם ושחסר בהם מידע. ככה התחלתי לכתוב ולהרחיב ערכים על שואת יהודי הולנד.

התחומים שאני מרבה לערוך בהם – שואת יהודי הולנד ואומנות סיבים – קשורים בעיניי באופן הדוק לנשים ולמגדר:

* מצב הנשים בשואה היה לעיתים קרובות שונה ממצב הגברים שנלקחו לרוב ראשונים, ונשים נותרו עם ילדים והורים לדאוג לפרנסה ולהשרדות.

* אמנות הסיבים שימשה בסיס להרבה אמניות כדי להתריס ולהתסיס נגד האפליה המגדרית באמנות. בנושא מיחזור הטקסטיל, נשים הן מהמובילות במחקר ובעשייה המעשית."

*צילום באדיבות אליסיה שחף*

רג'ין אלבז

מורה להיסטוריה ומחנכת, מובילת מיזם "תלמידים כותבים ויקיפדיה" במקיף ג' אשדוד

"בשנים האחרונות, מקיף ג' אשדוד לקח חלק במהפכת המידע והכניס את ויקיפדיה לכיתות דרך הדלת הקדמית: בית הספר הצטרף למיזם "תלמידים כותבים ויקיפדיה", שבמסגרתו תלמידים מחוננים בכיתה י' מביה"ס כותבים ערכים בוויקיפדיה. הציון על עבודה זו מהווה 30% מציון הבגרות הכולל של התלמידים בתחום ההיסטוריה.

היסטוריה היא לא רק ידע, שכן הידע קיים ברשת. לכן, לפי ה"אני מאמין" שלי, התפקיד שלי כמורה להיסטוריה וכאשת חינוך אינו מסתכם בהקניית ידע לתלמידים: אני מחויבת גם לאפשר לתלמידיי להתנסות במגוון חוויות ומיומנויות הנרכשות בתהליך הלמידה.

בחרנו בפרויקט הזה, כי האמנו שויקיפדיה היא פלטפורמה אפקטיבית ביותר ללמידה משמעותית. באמצעות הפרויקט, התלמידים לומדים על ניהול ופיתוח אחריות אישית, מתנסים במיומנויות חקר, מאתרים בעיות, מנסחים שאלות בצורה מיטבית, לומדים להבחין בין עיקר לתפל, לומדים מהו מקור מהימן ומה לא, מתנסים בכתיבה תקינה ותמציתית ומשפרים את יכולת הניסוח שלהם. בנוסף, הם מתנסים בלמידה שיתופית ובעבודת צוות – דבר המשפר את התקשורת בינאישית שלהם מול חבריהם לקבוצה ומולי כמורה מלווה. כתוצאה של כל אלה, הפרויקט מחזק את המסוגלות האישית של התלמידים בתחומים מרובים.

בסיום התהליך, לאחר שהתלמידים מעלים את התוצר לויקיפדיה, הם נדרשים לכתוב רפלקציה. מרגש לראות כיצד כל אותן מיומנויות שרציתי להקנות לתלמידי ע"י פרויקט זה באות לידי ביטוי בתיאור שהם כותבים במסע הלמידה המשמעותית שהם עברו, על החוויות והמיומנויות שאספו בדרך. אני רואה את תחושת הגאווה והסיפוק של התלמידים כשהערכים עליהם עבדו מספר חודשים עולים לויקיפדיה. בשבילי כמורה, הסיפוק של תלמיד יוצר אינו ניתן לתאר במילים.

אני רוצה להודות לד"ר רותי אלסטר המלווה אותי ואת תלמידי לאורך כל תהליך כתיבת הערכים. תודה על השותפות והמחויבות שלה בתהליך."

זידאן פדוא

מורה ויוזמת פרויקט "תלמידים כותבים ויקיפדיה" בחט"ב אלנהדה זמר

"יזמתי את הפרויקט "תלמידים כותבים בוויקיפדיה" במסגרת בית הספר שבו אני עובדת כמורה, חט"ב אלנהדה זמר. בפרויקט השתתפו כ-22 תלמידים מכיתות ז'-ח'.

התלמידים התמקדו בכתיבה על דמויות ערביות נשיות, במטרה להעשיר את הידע הזמין בתחום הזה מצד אחד, ולהעניק להן הוקרה על חשיבות העשייה שלהן מצד שני.

בפרויקט החינוכי הזה, שאפתי לממש שתי מטרות: הראשונה – לחשוף את התלמידים לנשים חיוביות ובעלות השפעה בחברה הערבית, אשר יכולות לשמש כמודל לחיקוי; והשנייה – להפוך את הלומדים מצרכנים ליוצרים ולמשפיעים במרחב האינטרנטי.

במשך השנה, התלמידים עברו סדנאות והדרכות בנושא הכתיבה בוויקיפדיה, איתור מידע במקורות איכותיים, כתיבה אקדמית ועוד. שיתוף הפעולה עם בכריה מואסי, הנציגה של ויקימדיה היה מאוד מהנה ופורה עבורי ועבור הקבוצה.

בסיום הפרויקט, ארבע מתלמידותיי בחרו להמשיך לפרויקט חינוכי אחר ומכובד תחת ה"מטריה" של ויקיפדיה: "שגרירי וויקיפדיה".

فدوى زيدان

معلمة رياضيات وحاسوب، مربية وقائدة مشروع تربوي لكتابة المضامين في ويكيبيديا، مدرسة النهضة الإعدادية، زيمر

"بادرتُ باستضافة وتنسيق مشروع "تلاميذ يكتبون ويكيبيديا" في مدرسة النهضة الإعدادية في زيمر حيث أعمل. شارك في المشروع 22 طالب وطالبة من الصفوف السابعة والثامنة.

اخترنا العمل سوية على كتابة مقالات عن شخصيات أكاديمية عربية ونسائية، كان لنا هدفان، الأول هو إثراء محتوى الموسوعة حول هذه الشخصيات من جهة، ومنحها التقدير عبر توثيق إنجازاتها من جهة أخرى.

في هذا المشروع التربوي طمحتُ إلى تحقيق غايتَيْن: الغاية الأولى – أن أُعرّف طلابي على نساء صنعنَ أثرًا إيجابيًّا في المجتمع العربي، يمثّلنَ نماذجًا يحتذى بها؛ والغاية الثانية – أن نحوّل طلابنا المشاركين في المشروع من مستهلكين للمعرفة إلى منتجين لها ومؤثرين في فضاء الإنترنت.

خلال السنة الدراسية، شارك الطلاب والطالبات في ورشات إرشادية حول الكتابة الموسوعية، البحث عن مصادر موثوقة وجيدة، الكتابة الأكاديمية، إضافةً إلى أخرى. كان التعاون الذي حظينا به مع مركزة المشروع في ويكيميديا، بكرية مواسي، تعاونًا مثمرًا وممتعًا لي وللمجموعة.

في نهاية المطاف، شاركت أربع طالبات من طالباتي بمشروع ويكيبيدي قيادي آخر وهو مشروع "سفراء ويكيبيديا".

חן דוידי אלמוג

מנהלת תוכנית המענקים לכנסים של קרן ויקימדיה

"הצטרפתי לוויקימדיה ישראל ב-2012, כעובדת הראשונה בעמותה, ובמשרה חלקית. בזמנו, תפקידי העיקרי היה להקל על מתנדבי העמותה, כדי שיוכלו להשקיע את זמנם בהתנדבות בצורה יעילה. סירבתי להאמין שכל מי שפעלו סביבי בעמותה עשו את מה שהם עשו בהתנדבות מלאה. היקף הפעילות והמעורבות של כולם היה כל כך אינטנסיבי!

בהמשך הצטרפו אליי מיכל לסטר שהגיעה כמנכ"לית, ועובדות נוספות. הצמיחה המהירה של העמותה אפשרה את הרחבת היקף המשרה שלי ועברתי לעסוק גם בניהול וגיוס כספים, קידום שיתופי פעולה אקדמיים ואחרים, הפקת אירועים מקומיים ובינ"ל ועוד. תמיד היה פרויקט חדש לפתח, והרגשתי שאני חלק משינוי גדול ואמיתי. לכן, בכל פעם בחרתי להישאר עוד בעמותה, ובסופו של דבר עבדתי בה כ-5.5 שנים.

ב-2017 עזבתי את העמותה – רק כדי לחזור שנתיים אחר כך לקרן ויקימדיה העולמית, בתפקיד שאותו אני ממלאת גם היום: מנהלת תוכנית המענקים לכנסים של הקרן. בתפקיד זה, אני מחלקת מענקים ומלווה קבוצות ויחידים שמבקשים לארח כנסים לקידום של תוכן חופשי ושל מיזמי ויקימדיה. אחת הסיבות לכך שנשארתי בתנועת ויקימדיה, וספציפית בעשייה שנוגעת לקהילה, היא האמונה בשינוי העצום שאנשים יכולים לחולל.

אני מודעת לפערים המגדרייים סביב ויקיפדיה ומיזמי ויקימדיה, אבל הניסיון שלי מלמד שיש גם המון הובלה ומנהיגות נשית בקרן ובתנועה.

אין ספק לגבי חשיבות הפרספקטיבה וה'קול הנשי' בתנועה (ובחיים), אבל למדתי גם שאין דבר כזה 'דרך נשית' להשפיע ולהשתתף: לכולנו יש מנעד עצום של יכולות, איכויות ואתגרים שאנחנו מביאות לשולחן. בעיני, לשים את כל הנשים בתנועה ב'סל' אחד, חוטא לייחודיות ולעוצמות של כל אחת מאיתנו."

The post יום האישה 2021 first appeared on ויקימדיה ישראל.

הכירו את המרצים שמכניסים את ויקיפדיה לאקדמיה

@wik_2025 — Thu, 31 Dec 2020 11:19:37 +0000

המרצים פרופ' דן משמר ויהודית רובנובסקי-פז סיפרו לנו על החוויה שלהם ושל הסטודנטים בשילוב המטלה החדשנית בקורס

פרופ' דן משמר מרצה בקורס 'גנטיקה וגנומיקה של האדם', במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון, מעביר את המטלה כבר שלוש שנים

תוכל לתת לנו מעט רקע על הקורס?

פרופ' דן משמר

הקורס 'גנטיקה וגנומיקה של האדם' ניתן כקורס בחירה מתקדם לתלמידי השנה השלישית בתואר הראשון ללימודי הביולוגיה וכן כקורס בחירה לתלמידי תארים מתקדמים שלא לקחו אותו בתואר הראשון. קורס זה מתבסס על שנלמד בקורס החובה 'יסודות הגנטיקה' שניתן לתלמידי התואר הראשון, ועובר מהעקרונות הבסיסיים של מדע הגנטיקה להבנת הבסיס המולקולרי של תורשת תכונות, מבנה הגנום ומעורבות מבנה זה בתכונות שמתבטאות כלפי חוץ ביצור השלם ובתאים בודדים.

מה זה 'גנטיקה וגנומיקה של האדם', איפה האדם מן השורה נפגש עם החומר הלימודי שיש בקורס?

גנטיקה איננה אלא המדע העוסק בעקרונות של תורשת תכונות מדור לדור. הגנטיקאים מנסים לפענח את דגם התורשה הזה מהתבוננות בדורות של בעלי חיים וצמחים, ולעיתים אף תוך שימוש בהכלאות מבוקרות. הגנומיקה הינה ענף מאוחר יותר של הגנטיקה והיא עוסקת בכלל התכונות הרשומות בחומר התורשה כולו (הגנום), הבסיס המנגנוני-מולקולרי של פעילותן, האינטראקציה ביניהם ובקרת הופעתן. כיוון, שהקורס הינו קורס מתקדם לתלמידים בסוף התואר הראשון למדעי החיים ולתלמידים מתקדמים, חשבתי על האפשרות לעשות שימוש בידע הנרכש כדי לתרום לקהילה. זו הסיבה שהמטלה הסופית של סטודנטים לתארים מתקדמים (תואר שני ושלישי) המשתתפים בקורס היא כתיבת ערך לויקיפדיה, העוסק בחומר הנלמד בקורס.

מה היחס שלך לוויקיפדיה? אנחנו יודעים שהאקדמיה רואה בה הרבה פעמים כגורם מאיים, ומרצים מזהירים תלמידים מלהשתמש בה..

ויקיפדיה בראשיתה כללה ערכים שנכתבו לא פעם על ידי אנשים שאינם אנשי מקצוע. הרעיון שכל מי שנכנס לויקיפדיה ופתח חשבון משתמש יכול לשנות תוכן של ערך, עלול להרתיע אנשי אקדמיה וגם רבים אחרים, שכן מה היא האמינות של המידע הכתוב שם? עם זאת, יש מקום לאנציקלופדיות גם כיום כאשר כל המידע נמצא זמין ברשת. ערכים שנכתבו בזמנו באנציקלופדיה העברית, ואנציקלופדיה בריטניקה נכתבו ונערכו ע"י אנשי רוח, אומנות ומדע ידועים ומוכרים בתחומם ועל כן קיבלו הערכה וגם נקראו ע"י רבים מן האקדמיה ומכלל הציבור. מבחינתי, ויקיפדיה צריכה לשאוף לרמה הגבוהה הזאת, תוך שימוש בכלים והאפשרויות הקימות ברשת. זו הסיבה שרציתי לתרום לויקיפדיה ערכים בתחום המומחיות שלי תוך השגת מטרה כפולה: מטלה לימודית מאתגרת לסטודנטים ותרומה לקהילה.

מה אתה חושב על המטלה? למה היה חשוב לך לתת אותה?

מטלת כתיבה רגילה נכתבת על ידי הסטודנט ומוערכת על ידי המרצה בלבד. המטרה היא לימוד, אינטגראציה של ידע וסיכום. כתיבת ערך בוויקיפדיה מוסיפה מימד של "יראו את מה שכתבתי" ואולי גם "ילמדו ממה שפרסמתי"; רמת העניין וההשקעה במטלה עלו פלאים מאז שנתתי אותה במסגרת הקורס, והיא משכה סטודנטים מתקדמים ברמה גבוהה להירשם לקורס ולהתעניין בתחומי הגנטיקה והגנומיקה. מעבר לכך, כתיבת הערכים בעברית יצרה לעיתים קרובות ערכים שלא היו קיימים כלל ובכך הנגישו מידע בתחומי הגנטיקה והגנומיקה למתעניינים, כולל תלמידי תיכון ומורים.

מה היה השוני הגדול ממטלת כתיבה רגילה?

השוני העיקרי הוא בצורת הכתיבה: שימוש בשפה מקצועית מגביל את הקוראים העתידיים של הערך והסטודנטים משקיעים מאמץ ניכר בהעברת חומר מתקדם ומורכב תוך שימוש בשפה שווה לכל נפש במידת האפשר.

היו דברים שגיליתם על ויקיפדיה עצמה במהלך העבודה? שהסטודנטים גילו והופתעו?

במהלך הכתיבה עשו הסטודנטים שימוש לא רק בספרות מקצועית אלא גם בערכים המקבילים בויקיפדיה האנגלית. לעיתים הערכים שכתבו הסטודנטים היו מעודכנים יותר וברמה גבוהה יותר מאשר הערכים הקיימים באנגלית.

איך הגיבו הסטודנטים על המטלה הלא שגרתית?

להבנתי, חלק מהסטודנטים נרשמו לקורס לא רק בשל העניין בגנטיקה ובגנומיקה של האדם, אלא גם בשל האתגר של כתיבת ערך שיתפרסם ויהיה זמין ברשת. הסטודנטים למדו כיצד לפשט ולהנגיש נושא מורכב לקהל שאינו רק מהאקדמיה. זה חייב מאמץ מיוחד מבחינתם. לרבים מהם הייתה זו מטלת כתיבה ארוכה ראשונה ועל כן אני מקווה שהחוויה הותירה בהם "טעם של עוד".

איך היה תהליך העבודה?

ראשית נבחרו ערכים לכתיבה בדיון מקדים עם ד"ר קרן שצמן, עוד טרם תחילת הסמסטר. הרשימה שגובשה הוצגה לסטודנטים לבחירה והם התחילו לכתוב את הערך שבחרו בהנחייתי. בניגוד למטלת כתיבה רגילה, טיוטות הערכים שנכתבו על ידי כל אחד/ת ואחד/ת מן הסטודנטים/יות נקראו על ידי, תוקנו והוחזרו לכתיבה חוזרת, עם הערות לשיפור. אחרי מספר מחזורי תיקון (לפי איכות הכתיבה) הסטודנטים הורשו להעלות את הערך כטיוטה לאתר ויקיפדיה בסיועה של ד"ר שצמן.

לסיום, האם תרצה להוסיף משהו?

היוזמה של כתיבת ערכים בויקיפדיה על ידי אנשים מן האקדמיה מבורכת. היא מעלה את האמינות של ערכים אלה, ובכך עולה גם חשיבותם. מלבד זאת, כתיבת הערכים מהווה תהליך לימודי מעולה לסטודנטים והתנסות ראשונה בכתיבה בעל ערך לא רק לקהיליה המדעית, אלא גם לכלל הקוראים. אני רואה את ויקיפדיה כפלטפורמה להוראת המדעים בכל הרמות מהתיכון ועד לאקדמיה, וכמקור העשרה למורים. לטעמי, ככל שתתרחב היוזמה תהיה ויקיפדיה מקור מידע חשוב יותר ויותר למגוון אוכלוסיות.

לצפייה בערכים שנכתבו במסגרת הקורס 'גנטיקה וגנומיקה של האדם', במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב >>

יהודית רובנובסקי-פז מרצה במסגרת לימודי תרגום במכללה האקדמית בית ברל. מעבירה את המטלה כבר שנתיים

תוכלי לתת לנו מעט רקע על הקורס? ועל לימודי תרגום בפרט?

יהודית רובנובסקי פז. צילום: מארק טיקטינר

תוכנית לימודי התרגום בבית ברל היא אחת התוכנית הוותיקות בארץ להכשרת מתרגמים ומתרגמות. כיום אנחנו מתמקדים בלימודי תרגום מעברית לאנגלית בלבד. הלימודים נמשכים שנה וכוללים התנסויות מעשיות בתרגום בתחומי תוכן שונים: תרגום עיוני ואקדמי, עיתונאי, ספרותי, משפטי, מסחרי, לוקליזציה, כתוביות ועוד, כדי לחשוף את הסטודנטים שלנו לאתגרים המגוונים שכרוכים בתרגום מסוגים שונים.

במסגרת קורס תרגום עיוני ואקדמי, התחלנו לפני שנתיים לשלב מטלת תרגום ערך בוויקיפדיה. במסגרת המטלה נדרשים הסטודנטים לכמה דברים: היכרות עם סגנון הכתיבה האנציקלופדי; עבודה בהתאם לדרישות ייחודיות ללקוח מבחינת סגנון, ניסוח וגם אילוצים טכניים, שלא בהכרח תואמות למה שאנחנו מכירים מתחומים אחרים; התמודדות עם פלטפורמת כתיבה חדשה; קבלת החלטות עריכה בהתאם לרלוונטיות של המידע לקהל הקוראים בעברית; ביצוע תחקיר מעמיק ובדיקת עובדות, ועוד. כל הדברים האלו הם חלק מעבודת המתרגמת בתחומים שונים, ומטלת ויקיפדיה מתכללת אותם במיזם אחד. מסיבה זו המטלה ניתנת לקראת סוף שנת הלימודים, כמעין סיכום של נושאים שונים שנלמדו עד אותו רגע.

בתרגום אנחנו משתמשים הרבה בוויקיפדיה לבדיקת מונחים, איות והגייה של שמות ועוד. יש דברים שצריך לוודא עם מקורות נוספים, אבל ויקיפדיה היא לרוב מקור מידע לגיטימי עבורנו. כחלק מהעבודה על המטלה, הכרנו לסטודנטים את לשונית ה"דיון" בערכים וכך הם למדו לבדוק אם היה משהו שנוי במחלוקת במידע שהם מתבססים עליו.

איך היה תהליך העבודה?

לאחר הרצאה שנתנה ד"ר קרן שצמן מעמותת ויקימדיה על ויקיפדיה באופן כללי ועל סגנון הכתיבה האנציקלופדי, הסטודנטים קיבלו יד חופשית לבחירת הערכים לתרגום, כאשר הוסבר להם מראש שכדאי להם לבחור ערכים בנושאים שהם מבינים בהם. חלקם בחרו מרשימת הערכים החסרים בוויקיפדיה ומפרויקט נשים באדום. הערכים שתורגמו מגוונים ביותר: מלהקת פאנק וארגוני עובדים ביפן, דרך סרטים, ספרים, אומנים בתחומים שונים, דמויות היסטוריות, נשים ממציאות ופורצות דרך בתחומן, ועד למושגים באסלאם ובנצרות.

הערכים הנבחרים הועברו לאישור עמותת ויקימדיה, כדי לוודא שאכן יש בהן ערך אנציקלופדי, לאחר מכן תורגמו בפורמט וורד והועברו לבדיקה אצל המרצה, ולבסוף הועלו לאוויר, שוב בעזרת קרן מוויקימדיה.

מה היה השוני הגדול ממטלת כתיבה רגילה? מה בדרך כלל מטלת כתיבה רגילה בקורסי תרגום?

הסטודנטים אהבו את המטלה. לרוב הם מתרגמים טקסטים שהמרצות מביאות, ולא תמיד מתחברים לנושאים. בקורס תרגום אקדמי במיוחד, לרוב הטקסטים לקוחים מתוך מאמרים מדעיים והם "כבדים" ופחות מעניינים בעיני הסטודנטים. השוני העיקרי במטלה הזו הוא יכולת הבחירה בנושא אישי שהסטודנטים מתחברים אליו ומתלהבים ממנו. היכרות עם הנושא עזרה להם לקבל החלטות בנוגע להערות שוליים, השמטת מידע או הוספת מידע, באופן שהם לא תמיד מצליחים לעשות בטקסטים אקדמיים בנושאים שהם לא שולטים בהם.

לרוב הסטודנטים היה מעניין להכיר את "מאחורי הקלעים" של ויקיפדיה, שהיא כלי שאנחנו משתמשים בו הרבה אבל לא בדיוק מבינים איך הוא פועל.

הבדל נוסף הוא נושא הפרסום. התרגומים שאנחנו עושים בכיתה נשארים בכיתה. במטלה הזאת, התוצר עולה לאוויר ולסטודנטים יש תרגום ראשון ש"התפרסם". כיוון שמדובר לרוב בתחום שהם מרגישים אליו איזשהו קשר אישי, הם שמחו במיוחד לתרום לו ולהשאיר חותם מהבחינה הזאת. כמובן פרסום משמעותו ביקורת, והיו לנו מקרים שעורכים אחרים בוויקיפדיה ערכו או שינו ערכים שהסטודנטים שלנו תרגמו, אבל זה חלק מהעניין וגם לביקורת צריך להתרגל. ברוב המקרים הערכים המתורגמים היו טובים ולא הוסרו, אבל היינו מוכנים נפשית למצב כזה. העבודות הוגשו קודם בפורמט וורד כך שמבחינת ציון לא היה הבדל אם הערך הוסר או לא.

לי כמרצה היה מאוד מעניין להכיר את כל תחומי העניין של הסטודנטים ולהיחשף לנושאים שלא הייתי מכירה אחרת.

היו דברים שגיליתם על ויקיפדיה עצמה במהלך העבודה? שהסטודנטים גילו והופתעו?

כשהעלינו ערכים אני חושבת שחלקנו הופתענו לראות את מידת המעורבות של עורכים אחרים בוויקיפדיה ואת המהירות שבה הערכים שלנו שונו או עוררו דיון. הבנו שאמנם ויקיפדיה היא מיזם שיתופי אבל סביר להניח שאי אפשר באמת לכתוב בו כל מה שרוצים ומכאן – שהיא מקור אמין יותר למידע משחשבנו.

לצפייה בערכים שנכנתבו במסגרת לימודי תרגום במכללה האקדמית בית ברל >>

The post הכירו את המרצים שמכניסים את ויקיפדיה לאקדמיה first appeared on ויקימדיה ישראל.

אתר הדרכה לשאילתות SPARQL בוויקינתונים

@wik_2025 — Wed, 30 Dec 2020 15:38:20 +0000

האתר החדש שמלמד איך לשלוף מידע מוויקינתונים

לאחרונה השיקה ויקימדיה ישראל אתר הדרכה לשאילתות בוויקינתונים. זהו מדריך המלמד שלב אחרי שלב כיצד ניתן לשלוף מידע מוויקינתונים באמצעות שפת השאילתות ספארקל, המאפשרת לנתח ולהצליב נתונים בצורה ייחודית.

האתר נוצר ונבנה עבור הקהל הרחב, והתוכן שלו מותאם לקהל יעד זה, כך שגם למי שאין רקע בתכנות או בכתיבת שאילתות יש את האפשרות ללמוד להשתמש בממשק השאילתות של ויקינתונים.

האתר זמין בעברית ובאנגלית. זו הפעם הראשונה שעמותת ויקימדיה ישראל מפתחת כלי הדרכה לא רק עבור הקהל המקומי אלא לתנועת ויקימדיה העולמית.

ויקינתונים, הוא מיזם בינלאומי של תנועת ויקימדיה, שמטרתו להפוך למסד הנתונים החופשי הגדול בעולם, כפי שוויקיפדיה הפכה למקור המידע הנפוץ ביותר. כבר כיום יש בוויקינתונים מעל ל-90 מיליון פריטים.

ויקינתונים הוא מאגר של נתונים מובנים ומקושרים, שניתנים לקריאה ועריכה גם על ידי בני אדם וגם על ידי מחשבים.

סרטון היכרות עם מיזם ויקינתונים למי שלא מכיר:

The post אתר הדרכה לשאילתות SPARQL בוויקינתונים first appeared on ויקימדיה ישראל.

מה הם הערכים הנצפים ביותר בוויקיפדיה לשנת 2020?

@wik_2025 — Wed, 30 Dec 2020 08:53:54 +0000

מה קראנו בוויקיפדיה העברית בשנת 2020? כמה קראנו על הקורונה? ואילו אירועים היסטוריים עשו קמבאק בזכות תוכניות טלוויזיה?

שנת 2020 תיזכר כשנת הקורונה ובהתאמה גם הערך הנצפה ביותר השנה היה "מגפת הקורונה" עם 808,566 צפיות. הערך השני הנצפה ביותר היה הערך "ישראל" עם 665,997 צפיות, השומר על מקום זהה בדירוג מהשנה שעברה. השפעתה של מגפת הקורונה ניכרת לאורך הרשימה,

עם עוד שני ערכים בנושא הקורונה שנכנסנו לעשירייה הראשונה, במקום הרביעי הערך "מגפת הקורונה בישראל" עם 585,287 צפיות והערך "קורונה (נגיף)" עם 548,532 צפיות, כך גם מגפות העבר: "השפעת הספרדית" (מקום עשירי עם 406,365 צפיות) ו"סארס" (במקום ה-17 עם 340,421 צפיות) זכו להרבה צפיות בעקבות הקורונה, סך הכל 3,753,432 צפיות בערכים השונים הקשורים לקורונה בשנה החולפת.

אבל לא רק קורונה – כמדי שנה, גם סדרות ישראליות מקוריות הצליחו לעורר עניין, הסדרה "תאג"ד (סדרת טלוויזיה)" מגיעה למקום השלישי עם 636,161 צפיות, "פאודה" במקום ה-6 עם 552,887 צפיות, "טהרן (סדרת טלוויזיה)" במקום ה-13 עם 368,541 צפיות והסדרה "שעת נעילה (סדרת טלוויזיה)" מגיעה למקום ה-18 (עם 640,322 צפיות) ומקפיצה גם את הערך "מלחמת יום הכיפורים" למקום ה-8 עם 506,964 צפיות, וכך גם שתי הסדרות ששודרו השנה על פרשת אלי אלון הביאו את הערך "פרשת המעילה בבנק למסחר" למקום ה-20 ברשימה".

הפוליטיקה הישראלית תפסה פחות מקום בשנה החולפת לעומת 2019 אז הרבה מהערכים עסקו בבחירות – הערך אודות ראש הממשלה "בנימין נתניהו" מגיע למקום החמישי עם 564,774 צפיות (אחרי שבשנה שעברה הגיע למקום הראשון עם 733,506 צפיות) והוא הפוליטיקאי היחיד שנכנס ל-25 הראשונים ברשימה. הסכם הנורמליזציה ופתיחת השערים לישראלים הביאו את "איחוד האמירויות הערביות" למקום ה-9 עם 443,578 צפיות בערך.

25 הערכים הפופולריים בוויקיפדיה בעברית ב-2020:

	שם הערך	מספר צפיות בשנה
1.	מגפת הקורונה	808,566
2.	ישראל	665,997
3.	תאג"ד (סדרת טלוויזיה)	636,161
4.	מגפת הקורונה בישראל	585,287
5.	בנימין נתניהו	564,774
6.	פאודה	552,887
7.	קורונה (נגיף)	548,532
8.	מלחמת יום הכיפורים	506,964
9.	איחוד האמירויות הערביות	443,578
10.	השפעת הספרדית	406,365
11.	ארצות הברית	404,049
12.	עידן רפאל חביב	369,384
13.	טהרן (סדרת טלוויזיה)	368,541
14.	קובי בראיינט	361,872
15.	דרגות צה"ל	358,143
16.	יצחק רבין	342,547
17.	סארס	340,421
18.	שעת נעילה (סדרת טלוויזיה)	340,322
19.	קערת ליל הסדר	325,389
20.	המעילה בבנק למסחר	314,746
21.	מייקל ג'ורדן	305,471
22.	יהודה בארקן	300,435
23.	הישרדות (תוכנית טלוויזיה ישראלית)	295,046
24.	דוד בן-גוריון	294,721
25.	נועה קירל	293,636

The post מה הם הערכים הנצפים ביותר בוויקיפדיה לשנת 2020? first appeared on ויקימדיה ישראל.

מיזם ויקי-נשים מתחדש בעזרת כלי המשלב את ויקינתונים עם ויקיפדיה

@wik_2025 — Mon, 14 Sep 2020 12:41:52 +0000

המיזם הוותיק "נשים באדום" (חלק ממיזם ויקי-נשים) מעודד כתיבה על נשים, פמיניזם ומגדר, דרך ריכוז ערכים חסרים בתחומים אלה, והזמנת עורכי ויקיפדיה ליצור אותם. בימים אלה, המיזם מתחדש והרשימות עוברות עדכון ושדרוג, בהובלתו של מתנדב העמותה נעם דובב.

לרשימות "נשים באדום" נוספה בשבועות האחרונים רשימה ייחודית של נשים ישראליות שאין עליהן עדיין ערך בוויקיפדיה העברית. בנוסף, נעם בוחן שימוש בסקריפט ייחודי המייצר רשימות של ערכי נשים חסרים תוך שימוש במסד הנתונים של ויקינתונים. רשימות אלה יעודכנו דרך הסקריפט באופן אוטומטי מפעם לפעם, וכך ישארו רלוונטיות בכל עת.

למעוניינות ולמעוניינים: אתם מוזמנים להשתתף בחידוש המיזם, ו"להכחיל" ערכים מתוך הרשימות! בעת פרסום הערך, אל תשכחו להציב בדף השיחה את תבנית המיזם נשים באדום: {{ערך נשים באדום}}.

מיזם נשים באדום הוא מיזם-בת של ויקי-נשים. בתקופה האחרונה הקמנו פורום מוביל למיזם ויקי נשים, בשיתוף מתנדבות, מתנדבים ונשות צוות שמעוניינים להניע את המיזם קדימה.

נמשיך ונעדכן אתכן/ם על התקדמות המיזם, ובינתיים, אם יש לכן/ם רעיונות, או שאתם מעוניינות/ים לקחת חלק בפיתוח מיזם ויקי-נשים, נשמח לשמוע ולחשוב ביחד איפה תוכלו להשתלב.

The post מיזם ויקי-נשים מתחדש בעזרת כלי המשלב את ויקינתונים עם ויקיפדיה first appeared on ויקימדיה ישראל.