לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום ראשון, 13 בספטמבר 2026
ג' בתשרי ה'תשפ"ז
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

תל אל-פארעה
תל אל-פארעה
באחת החפירות הארכאולוגיות הראשונות שנערכו בארץ ישראל, חפרה בשנים 1928–1930 משלחת בראשות פלינדרס פיטרי בתל אל-פארעה שבנגב המערבי. פיטרי חד-העין שם לב לדמיון שבין המשטח החולי שהקיף את התל משלושה עברים ובין משטחים דומים שבהם חפר במערב הנילוס במצרים העליונה וחשף בהם אלפי קברים. הוא הביא את מנהלי העבודה המצרים שחפרו איתו במצרים. לאלו הייתה שיטה פשוטה אך יעילה לאיתור קברים: הם סרקו את השטח כשהם הולמים בקרקע בכוח בלומים (מוטות ברזל כבדים), וזיהו את מקום הקברים לפי התחושה בידיהם וההד החוזר מהקרקע. כך חשפו פיטרי ועובדיו קברים רבים סביב התל, שהעידו על קבורה רציפה מהמאה ה-17 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לספירה.

פורטלים

פורטל היום
היום, 13 בספטמבר, הוא יום הולדתו של הנס כריסטיאן גראם (נולד ב-1853) - ממציא צביעת גראם,
שיטה המשמשת להבדלה ראשונית בין חיידקים ואחת השיטות השכיחות ביותר שפותחו במדע המיקרוביולוגיה עד היום.

פורטל הרפואה הוא שער לתחום הרפואה בוויקיפדיה. בפורטל ניתן למצוא קישורים לערכים רבים בנושא גוף האדם, בריאות, תחומי ענף הרפואה, מחלות ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם

הטיפ היומי הטיפ היומי

אחד מערכי היסוד של ויקיפדיה, הוא עיקרון נקודת המבט הנייטרלית. העורכים המתנדבים שואפים להקפיד על עיקרון זה הקפדה רבה.

ערך מומלץ ערך מומלץ

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות
הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות

הלוח העברי, לוח השנה המסורתי של עם ישראל, מבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע. החודש בלוח העברי מתחיל במולד הלבנה ואורך 29 או 30 יום, וכל שנה מכילה 12 (בשנה פשוטה) או 13 חודשיםשנה מעוברת). המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. כך, החודשים נקבעים לפי מחזור הירח, אך אורך השנה הממוצעת תואם את מחזור השמש. אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים, ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים. על-פי הלוח העברי נקבעים חגי ישראל ומועדיו, והוא נקבע כלוח שנה רשמי במדינת ישראל.

בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת רְאִיָּה. לאחר ששני עדים היו מגיעים לבית הדין ומעידים שראו את הירח החדש שלאחר מולד הלבנה, היה בית הדין מכריז על חודש חדש. גם ההחלטה על עיבור השנה נעשתה בידי בית דין, לפי הצורך החקלאי ולפי שיקולים נוספים. כיום, הלוח העברי הוא לוח מחושב, הנקבע לפי כללים קבועים. כללים אלה מתחשבים הן בחישוב האסטרונומי של אורך חודש הלבנה הממוצע, והן בצורך שמועדים מסוימים יחולו בימים מסוימים בשבוע (לדוגמה 'לא אד"ו ראש' – ראש השנה לא יחול בימי ראשון, רביעי וששי) המסורת מייחסת את המעבר ללוח מחושב לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירה). אולם, נראה שהקביעה הסופית של כללי הלוח נעשתה בסוף תקופת הגאונים.

שמות החודשים המקובלים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בגלות בבל. הם נזכרים לראשונה בספרי המקרא המאוחרים שנכתבו לאחר גלות בבל. בספרים מוקדמים יותר נזכרים החודשים בדרך כלל במספרים סידוריים (החודש הראשון, השני וכו'). מניין החודשים נקבע בתורה כמתחיל מחודש ניסן, שבו אירעה יציאת מצרים. במאות השנים האחרונות מקובל בלוח העברי מניין השנים לבריאת העולם (לפי מסורת סדר עולם וחיבורים דומים), שעל פיו השנה הנוכחית היא ה'תשפ"ז (5,787). דרך מניין זו אינה מחויבת על פי כללי הלוח העברי, ובעבר נהגו בלוח העברי גם מניינים אחרים, כגון מניין השטרות ומניין לחורבן הבית.

תמונת היום תמונת היום

ציור של יהודים עורכים "תשליך" בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי.
ציור של יהודים עורכים "תשליך" בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי.
ציור של יהודים עורכים תשליך בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי. מנהג התשליך מתקיים על גדות נהר או ים שבהם יש דגים והוא מתבסס על הפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם". מנהג זה התפתח בקהילות יהדות אשכנז בתחילת המאה ה-15. עד המאה ה-17 התקבל מנהג זה כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעתו של ר' חיים ויטאל, ששיבח מנהג זה.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

תצלום יאסר ערפאת ויצחק רבין לאחר חתימת הסכם אוסלו
תצלום יאסר ערפאת ויצחק רבין לאחר חתימת הסכם אוסלו

אירועים בלוח העברי

סמל הבריגדה היהודית
סמל הבריגדה היהודית

ערך מומלץ ערך מומלץ

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות
הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות

הלוח העברי, לוח השנה המסורתי של עם ישראל, מבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע. החודש בלוח העברי מתחיל במולד הלבנה ואורך 29 או 30 יום, וכל שנה מכילה 12 (בשנה פשוטה) או 13 חודשיםשנה מעוברת). המספר המשתנה של חודשי השנה שומר על הקבלה בין שנה עברית ממוצעת למחזור השמש. כך, החודשים נקבעים לפי מחזור הירח, אך אורך השנה הממוצעת תואם את מחזור השמש. אורך שנה פשוטה בלוח העברי הוא 353–355 ימים, ואורך שנה מעוברת הוא 383–385 ימים. היממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או צאת הכוכבים. על-פי הלוח העברי נקבעים חגי ישראל ומועדיו, והוא נקבע כלוח שנה רשמי במדינת ישראל.

בעבר נקבעו חודשי הלוח העברי על ידי בית דין לפי עֵדוּת רְאִיָּה. לאחר ששני עדים היו מגיעים לבית הדין ומעידים שראו את הירח החדש שלאחר מולד הלבנה, היה בית הדין מכריז על חודש חדש. גם ההחלטה על עיבור השנה נעשתה בידי בית דין, לפי הצורך החקלאי ולפי שיקולים נוספים. כיום, הלוח העברי הוא לוח מחושב, הנקבע לפי כללים קבועים. כללים אלה מתחשבים הן בחישוב האסטרונומי של אורך חודש הלבנה הממוצע, והן בצורך שמועדים מסוימים יחולו בימים מסוימים בשבוע (לדוגמה 'לא אד"ו ראש' – ראש השנה לא יחול בימי ראשון, רביעי וששי) המסורת מייחסת את המעבר ללוח מחושב לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט (359 לספירה). אולם, נראה שהקביעה הסופית של כללי הלוח נעשתה בסוף תקופת הגאונים.

שמות החודשים המקובלים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בגלות בבל. הם נזכרים לראשונה בספרי המקרא המאוחרים שנכתבו לאחר גלות בבל. בספרים מוקדמים יותר נזכרים החודשים בדרך כלל במספרים סידוריים (החודש הראשון, השני וכו'). מניין החודשים נקבע בתורה כמתחיל מחודש ניסן, שבו אירעה יציאת מצרים. במאות השנים האחרונות מקובל בלוח העברי מניין השנים לבריאת העולם (לפי מסורת סדר עולם וחיבורים דומים), שעל פיו השנה הנוכחית היא ה'תשפ"ז (5,787). דרך מניין זו אינה מחויבת על פי כללי הלוח העברי, ובעבר נהגו בלוח העברי גם מניינים אחרים, כגון מניין השטרות ומניין לחורבן הבית.

פורטלים

פורטל היום
היום, 13 בספטמבר, הוא יום הולדתו של הנס כריסטיאן גראם (נולד ב-1853) - ממציא צביעת גראם,
שיטה המשמשת להבדלה ראשונית בין חיידקים ואחת השיטות השכיחות ביותר שפותחו במדע המיקרוביולוגיה עד היום.

פורטל הרפואה הוא שער לתחום הרפואה בוויקיפדיה. בפורטל ניתן למצוא קישורים לערכים רבים בנושא גוף האדם, בריאות, תחומי ענף הרפואה, מחלות ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

תמונת היום תמונת היום

ציור של יהודים עורכים "תשליך" בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי.
ציור של יהודים עורכים "תשליך" בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי.
ציור של יהודים עורכים תשליך בראש השנה, מעשה ידי הצייר אלכסנדר גיירימסקי. מנהג התשליך מתקיים על גדות נהר או ים שבהם יש דגים והוא מתבסס על הפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם". מנהג זה התפתח בקהילות יהדות אשכנז בתחילת המאה ה-15. עד המאה ה-17 התקבל מנהג זה כמעט בכל הקהילות הספרדיות בהשפעתו של ר' חיים ויטאל, ששיבח מנהג זה.

הטיפ היומי הטיפ היומי

אחד מערכי היסוד של ויקיפדיה, הוא עיקרון נקודת המבט הנייטרלית. העורכים המתנדבים שואפים להקפיד על עיקרון זה הקפדה רבה.

הידעת הידעת?

תל אל-פארעה
תל אל-פארעה
באחת החפירות הארכאולוגיות הראשונות שנערכו בארץ ישראל, חפרה בשנים 1928–1930 משלחת בראשות פלינדרס פיטרי בתל אל-פארעה שבנגב המערבי. פיטרי חד-העין שם לב לדמיון שבין המשטח החולי שהקיף את התל משלושה עברים ובין משטחים דומים שבהם חפר במערב הנילוס במצרים העליונה וחשף בהם אלפי קברים. הוא הביא את מנהלי העבודה המצרים שחפרו איתו במצרים. לאלו הייתה שיטה פשוטה אך יעילה לאיתור קברים: הם סרקו את השטח כשהם הולמים בקרקע בכוח בלומים (מוטות ברזל כבדים), וזיהו את מקום הקברים לפי התחושה בידיהם וההד החוזר מהקרקע. כך חשפו פיטרי ועובדיו קברים רבים סביב התל, שהעידו על קבורה רציפה מהמאה ה-17 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לספירה.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

תצלום יאסר ערפאת ויצחק רבין לאחר חתימת הסכם אוסלו
תצלום יאסר ערפאת ויצחק רבין לאחר חתימת הסכם אוסלו

אירועים בלוח העברי

סמל הבריגדה היהודית
סמל הבריגדה היהודית

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia! For assistance in other languages, please see the embassy.